רש"י על נדה כ׳

1 בקילור - אנפלשט"ר ואדום הוא ונתעסקה בו. אלמא קילור דומה לדם נדות ואע"ג דלא הוי סומק כולי האי וקשיא לכולהו דדייקי בין דם בחור לדם נשוי משום דסומק טפי ובין דם מאכולת של ראש לשאר דם מאכולת:

2 אומנא - מקיז דם בקרן:

3 בין האי להאי - בין קמא לבתרא:

4 חרת שאמרו דיו - כלומר לא כשחרורית חרת הניתך במים אלא שחרורית חרת הניתך בדיו:

5 כי פכחותא דדיותא - קלישות הדיו כשהכלי מלא יורד שחרורית החרת למטה ומלמעלה הוא ברור ואינו שחור כל כך:

6 בלחה - בדיו לחה כדמפרש:

7 או ביבשתא - שכן דרך שנותנין חרת בדיו כששולקים קליפות הקוצרים והוא מתייבש:

8 פלי קורטא דדיותא - מבקע חתיכות דיו יבש:

9 ובודק בו - מראית דם שחור:

10 כקיר - שעוה שחורה:

11 כענבה - ענבים שחורים. ל"א קיר שם עשב שחור:

12 עולא אשחור דמתניתין קאי דקתני טמא:

13 סיואה - שם מקום ועושין שם מלבושים שחורים:

14 אוליירין - בלנים מחממי מרחצאות. לשון אחר שם מקום:

15 שמא אזכה - לגן עדן והצדיקים מלובשים לבנים:

16 גלימי אוליירין הוו סומקי אבל פתורי כגון מפה וסדין אוליירין הוו שחורין:

17 וכולן - חמשה דמים:

18 מטלית לבנה - מראות הדמים ניכרים בה:

19 ושחור - דם שחור נבדקה מראיתו אם שחור היא כחרת או דיהה מכן על גבי בגד אדום:

20 כולם - הדמים:

21 עמוק מכן - מאותו שיעור השנוי במתניתין לכל אחד אי הוה סומק טפי טמא:

22 דיהה מכן טהור כשחור - ואע"פ דלא תנן במתניתין דיהה מכן טהור אלא גבי שחור הוא הדין לכולהו:

23 אפי' דיהה מכן ליטמא - דהאי אדום הוה וע"י לקותא הושחר:

24 קא משמע לן - דאין דרך דם אדום המשחיר על ידי לקותא להיות דיהה:

25 דיהה דדיהה - שנדחה ממראיתו יותר מדאי:

26 עמוק מכן טהור - אם מאותו מראה הוא אבל אם האדים הרבה עד שבא לכלל אחד משאר המראות של מעלה הימנו הרי בא לחדא מהנך דמתני':

27 אדיהו ליה - דם הדומה למזגא:

28 כתחתון - עלה תחתון:

29 תלתא דרי - דעלין הוו זו למעלה מזו:

30 נקוט דרא מציעא - לבדוק בה את הדם:

31 וטרפא מציעא - דההוא משובח לבדוק מכולן ומיהו כוליה דרא כשרה לבדוק. והא דקתני כתחתון ולא כעליון הכי קאמר כשורה אמצעית ולא כעליונה הימנה והא דקתני כעליון ולא כתחתון כשורה אמצעית ולא כתחתונה הימנה דאין כשר לבדוק אלא בדרא אמצעית והא דתניא כתחתון וכ"ש כעליון דמשמע דתרוייהו כשרין לבדוק אלא שהעליון משובח לאו אדרי קאי אלא אעלין דדרא מציעא וה"ק בעלה תחתון שהוא ברור וכ"ש בעליון הימנה דהיינו אמצעי שהוא ברור מאד והא דתניא כעליון וכ"ש כתחתון הכי קאמר כעליון כעלה העליון וכ"ש כתחתון כעלה האמצעי:

32 בגושייהו שנינו - לבדוק בהן ולא לאחר תלישתן:

33 ואין שיעור למים - משום דאין שיעור לעפר - אלא יביא עפר כמו שירצה אם רב אם מעט ויציף על מים כעובי קליפת השום למעלה מן העפר:

34 אלא עכורין - שתהא מראית אדמה נכנסת במים:

35 וכשהוא עוכרן - המים בעפר:

36 לא לרמיה בידיה - לא יתן העפר אל תוך ידו ויעכור המים בעפר שבידו אע"פ שחוזר ונותנו בכלי לאחר עכירה:

37 אבל - אם העפר בכלי כי עכר להו בידיה באצבע שפיר דמי:

38 או דלמא לא לעכרינהו בידיה - כשהמים בספל לא יעכרם באצבעו אלא בבזך או בכלי אחר:

39 אלא בכוס - של זכוכית. אלמא לא לירמי עפר במים בכפו ויבדוק:

40 אמר להו במקומה שנינו - שאין האדמה דומה לדם אלא במקומה אבל הביאה במקום אחר נשתנה מראיתה:

41 פלי - מבקע:

42 ובדיק לה - בלא מים:

43 לייט עליה ר' ישמעאל - אאחר שיעשה כן באסכרה:

44 דרבי חנינא הוא דחכים - ומצי בדיק כה"ג:

45 דמרא דארעא דישראל - בקי במראות דם מכל חכמי ארץ ישראל כדמפרש לקמן: פומבדיתא אתריה דרב יהודה בשילהי פ"ק דסנהדרין דף יז: סבי דפומבדיתא רב יהודה ורב עינא:

46 ולא חזא - משום כבודו דרב יהודה:

47 ארחיה - הריח בו:

48 חימוד - שנתאוית לבעלה וראתה הדם מחמת תאוה:

49 איפרא הורמיז - נכרית היתה וכן שמה ואעפ"כ היתה משמרת עצמה מנדות וקרובה להתגייר ואף קרבנות היתה שולחת. ולשון יוני איפרא חן כמו אפריון נמטייה לרבי שמעון ב"מ דף קיט.:

50 הורמיז - כמו ב"ב דף עג. הורמיז בר ליליתא כלומר יופי שדים היה לה:

51 ארחיה כו' - ואע"ג דאמר לעיל רבא לא ידע בדמא ניסא איתרחיש ליה:

52 שלח לה - משום דורון:

53 סריקותא - מסרק נאה:

54 מקטלא כלמי - שהורגין עליה כנים. וסברה ודאי הבין ומשום הכי שלח לי האי:

55 כלמי - כנים כדמתרגמינן כנים כלמתא:

56 בתווני לבאי - בחדרי הלב אתם יושבים. מחדרים מתרגמי' מתווניא. כלומר כל חכמה מצויה בכם:

57 לא חזינא - דדילמא אשתני ואע"ג דמראה דם טהור יש לה דלמא אי אייתא טיפתא קמייתא הוה מיחזי טמא:

58 בין טמאה לטהורה - כשכלין ימי טוהר של זכר או של נקבה וראתה ביום ארבעים ואחד או ביום שמונים ואחד:

59 חזינא לההוא דמא - אי דם טמא מטמינא ואי לאו מחמשה דמים הוא מטהרינא דההוא ודאי טיפתא קמייתא מייתא דלא מזהמא דעד השתא חזאי ואתא דם טוהר שכל מ' לזכר ופ' לנקבה מעין פתוח ואפי' פסקה יום או יומים הואיל ומוחזקת היא בדמים לא זהמא ומייתא טיפתא קמייתא:

60 מעיקרא טמויי טמי לה - רב יצחק משום כבודו דרבה בר בר חנה:

61 כזה ראיתי - מביאה דם אחר או שלה או של חברתה ואומרת כזה ראיתי ואבדתיו אם דם זה טהור לא מספקינן ליה בטומאה משום דם האבוד דמהימנא למימר כזה ראיתי:

62 כזה טיהר לי פלוני כו' מהו - שתסמוך עליה חברתה שהראתה דמה לזו ואמרה לה כדם זה שלך הראתי גם אני לפלוני חכם וטיהר:

63 נאמנת אשה כו' - אלמא קים לה במראה דמים:

64 דליתיה קמן - אבל הכא דאיתיה קמן ניחזי אנן:

65 אגמריה סמך - דפשיטא ליה דטהור והאי דהוה מטמא מעיקרא משום כבודו דרבה בר בר חנה אבל אי הוה מספקא ליה לא הוה סמיך עלה:

66 ראה ביום - לאותו דם עצמו:

67 חזר וטימא - קס"ד דלא חזר וראהו אלא מאליו חזר בו וטימא דסבר שמא אמש טמא הוה ועכשיו שיבש נשתנה ממראיתו ממה שהיה לו אמש ואילו הוה לח כמתחלתו הוה נראה טמא לפיכך חזר בו ממה שטיהר:

68 שמא טעיתי - במה שחזרתי וטימאתי הואיל ומראיהו עכשיו טהור:

69 מעיקרא אחזקיה בטומאה - כלומר אמש לא מספק טימא אלא שפיר חזייה ואחזיק בטומאה דאמרי' לקמן רבי בדק לאור הנר:

70 דאישתני - הלבין:

71 דהדר אישתני - עוד יותר:

72 מפכח - מראה אדמומיתו עוברת הילכך הדר למילתיה קמייתא וטימא. והא דאמרינן אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות היכא דלא אחזיה כשהוא לח ולא אידמי ליה כטמא:

73 בין העמודים - היכא דגרסי ואע"ג דליכא נהורא כולי האי:

74 ובצל ידו - נותן ידו כנגד חמה על הדם ומיצל: